כאשר אנחנו מפקידים כסף אנחנו מקבלים ריבית נומינלית. כלומר הריבית לא לוקחת בחשבון את עליית המחירים במשק (אינפלציה). יעד האינפלציה הוא כ 3% בשנה. כלומר בנק ישראל והמדינה תעשה כל שביכולתה לגרום לכך שהמחירים במשק לא יעלו מעל לאותם 3%.  אך הם בהחלט יכולים לעלות באחוז כזה או אחר. 

לכן, כאשר הבנק מציע לכם ריבית של נניח 1% אנחנו מצפים שעל 1000 ש"ח שהפקדנו נקבל 10 שקלים בשנה. אולם אם המחירים עלו נניח ב 2% אנחנו הפסדנו את ה 10 שקלים הללו. כלומר באותה שנה לא הרווחתי ולו שקל אחד. וזה נקרא הפסד! למה? כי יכלנו לקחת את ה 1000 שקלים הללו ולשים אותם באפיק השקעה אחר שכן היה צמוד למדד והיה מניב לי גם את האחוז של הבנק וגם את ה 2% של עליית המחירים כלומר 30 שקל!

 

דוגמא קצת מופרחת שיכולה אולי לעשות סדר קטן בראש:

נניח שיש לי 1000 שקל היום ובקבוק שתיה 100 שקל. נכון להיום אני אוכל לקנות 10 בקבוקי שתיה.

עכשיו נניח שבבנק נותנים ריבית של 10% וזה אומר שברגע שאפקיד בבנק את ה 1000 שקלים הללו אני אקבל תשואה חיובית של 100 שקל מה שאומר ששנה הבאה אני אוכל לקנות 11 בקבוקי שתייה הרווחתי נכון? אז זהו שלא! 

באותה שנה הייתה עליית מחירים וכרגע בקבוק שתייה עולה 110 שקל. ושאני עכשיו אבוא לסופר וארצה לקנות,אני עדיין אקנה רק 10 בקבוקי שתייה בדיוק כמו בשנה הקודמת אז למעשה לא חסכתי ולא הרווחתי 100 שקל כי המוצר יקר יותר היום. 

 

עכשיו נכון שהדוגמא היא קיצונית אבל אתם הולכים  לסופר ורואים איך המחירים עולים ואיך שלפני שנה יצאתם כאשר בתוך העגלה שלכם היו יותר מוצרים ואילו היום כמות המוצרים שאתם רוכשים קטנה או עולה יותר. 

ולכן יש חשיבות גדולה מאוד להבין את המושג של תשואה ראלית שלילית ולהבין שפקדון בבנק יכול להיות הפסד ולא רווח.